על ציר הזמן ...

 

• בשבוע 16-20 להיריון  את מתחילה להערך לקראת בואו של התינוק, ובשדייך מתחיל להיווצר ולהאגר קולוסטרום.

• במסגרת הימים 2-5 - הקולוסטרום הופך לחלב מעבר והכמות גדלה משמעותית.

• ביום השלישי התינוק שלך יאכל בממוצע 22-27CC לארוחה. בשלב זה מנגנון ייצור החלב עובר משליטה הורמונאלית לשליטה של היצע וביקוש. ככל שהתינוק ינק לפי דרישה, כך תייצרי את כמות החלב המותאמת לו.

• בגיל שבוע הוא יאכל בממוצע 45-60CC לארוחה.

• בגיל חודש יאכל בממוצע 80-150CC לארוחה, היניקה שלו תהיה יעילה יותר, הוא יינק כ- 8-16 פעמים ביממה. בשלב זה כמות החלב מתקבעת. בניגוד לתמ"ל,  לא תגדל הכמות הממוצעת שהוא צורך, אלא תוכנו של החלב ישתנה לפי צרכיו וכך הקיבה שלו לא תתרחב שלא לצורך.

• בגיל חצי שנה הוא יתחיל להתעניין ולאכול מוצקים, ואיתם ההנקה תלך ותפחת בהדרגה. ההנקה שלפני השינה תהיה ארוכה יותר, יתכן ויתעורר לעיתים יותר תכופות כדי לינוק בלילה.

 

ראשית הווצרות החלב

עוד בטרם הגיע התינוק שלך לעולם את נערכת לקראתו ומכינה לו את המזון הראשוני שינק בימים הראשונים לחייו, הוא הקולוסטרום. הקולוסטרום הוא חלב ראשוני שמותאם בהרכבו  לצרכים של תינוק שזה עתה נולד והוא נוצר בשד מאמצע ההיריון. התינוק שלך נולד סטרילי ולכן זקוק להגנה החיסונית שמצויה בקולוסטרום, בנוסף לכך הקולוסטרום הוא בעל אפקט משלשל ומסייע לתינוק לנקות הת קיבתו מן המקוניום (הצואה העוברית).

 

ההנקה הראשונה

 

הנה הגיע הרגע, הוא כאן.

התרווחי לך, השעני לאחור בתנוחה בה נוח לך, הניחי אותו עליך עור לעור, ראשו על בית החזה שלך, גופו בין שדייך, אזנו צמודה ללבך, הוא חש ושומע את קול פעימותיו, הוא מריח, שומע את קולך, עטוף בזרועותייך האוהבות.

פשוט תהיו. 

חבל הטבור עדיין מחובר, אל תמהרו לחתוך אותו. הוא עדיין מספק לו דם ולא רצוי להפריע לתהליך הפזיולוגי הזה עד שחבל הטבור יפסיק לפעום. אם אתם שוקלים לשמור לו דם טבורי, זה מצריך חיתוך מוקדם, חישבו על זה שוב - לא עדיף שיעבור אליו הדם הטבורי באופן ישיר, שיפיק תועלת מסגולותיו כעת, כדי שלא יזדקק לו בעתיד?

במהלך השעה הקרובה, ברגע שיהיה מוכן,  התינוק שלך יתחיל להראות נכונות ורצון לינוק. הוא יתחיל לנוע לאט לאט, ירים את ראשו שיתנדנד מעלה ומטה, יחפש את השד ע"י הזזת הראש מצד לצד וינסה להגיע אליו בכוחות עצמו. יתכן ותופתעי מן התנועות החדות שלו ובאופן אינסנקטיבי תרגישי צורך להגן עליו. נסי לא להגביל את יכולת התנועה שלו, שימרי שלא יפול לצדדים אך אין צורך להחזיק את ראשו, ולעטוף אותו. הוא פועל כעת במטרה להגיע לשד, להתחבר אליו ולינוק. אם את מרגישה צורך את יכולה לסייע לו, אך אינך צריכה לקחת את מלוא האחריות על המשימה הזו. התינוק שלך הוא שותף מלא, ויש לו הרבה מה לתרום להצלחת ההנקה. כשאת שעונה לאחור והוא מונח עלייך את מאפשרת לו לטול חלק בהנקה, הוא יכול להשתמש ברפלקסים שלו שרובם פועלים באופן המיטבי עם כח הכבידה. יש ביכולתו להתחבר לשד בעצמו, אם יקבל את התנאים הנכונים. 

ההנקה הראשונה צריכה להתנהל בנחת. אין כל סיבה למהר, או להלחץ. גם אם התינוק שלך רק שוהה בסביבת השד, מלקק ומריח, זה יסייע לו בהמשך. השתדלי ללכת איתו, בקצב שלו, ולקרוא את הסימנים ההתנהגותיים שהוא מסמן. 

אם חוויתם לידה קשה וסבוכה שהיתה בה התערבות רפואית, יתכן והוא לא יהיה פנוי ולא יתנהג כמתואר מעלה. במצב זה, כשתתאחדו שוב בחדר, הניחי לו לשהות עליך במגע עור בעור למשך זמן ממושך. כעבור 6 שעות, אם לא ינק עדיין, התחילי לסחוט לו קולוסטרוםלכפית וטפטפי לתוך פיו בעדינות.

קראי עוד על ההנקה הראשונה

 

ימי האשפוז

כדי להתחיל ברגל ימין, מומלץ לבחור באפשרות של ביות מלא. הביות המלא מאפשר לך להיקשר לתינוק שלך שכל-כך רצית כבר לפגוש,  לבסס את ההנקה ללא הפרעות ולצבור ביטחון לקראת החזרה הביתה. בנוסף לכך, זה חוסך לך את הטיולים הלוך ושוב מהחדר לתינוקיה במצב רגיש וכואב. בביות המלא התינוק שלך יטופל על ידך ולא בידיים זרות. נכון, את לא מנוסה, אבל נסיון זה לא מה שהוא צריך עכשיו. הוא צריך טיפול של אדם קרוב, רגיש ואוהב. בסביבת ביה"ח את יכולה לבקש שידריכו אותך, כדי שתוכלי לעשות זאת בעצמך. 

ביום הראשון בעיקר תתאוששו ותחוו את ההנקות הראשונות. החלב הראשוני (הקולוסטרום) שהכנת לו מאמצע ההירויון, הוא צהוב/ שקוף, סמיך ומועט, והוא בדיוק מה שהוא צריך עכשיו כמותית ואיכותית. בשלב זה לא יהיה סממן חיצוני ברור להעברת החלב, לא תשמעי את הבליעות, אך אם הוא יונק באופן פעיל לעיתים תכופות, לא פותח פערי שינה גדולים מדי (יותר מ-3 שעות) בין ההנקות ומתעורר לדרוש את הארוחה הבאה, כנראה שצרכיו התזונתיים נענים. עכבי אחר יציאות, ירידה / עלייה במשקל והתנהגות. שלשת המרכיבים הללו יחד יתנו לך תשובה ברורה יותר לגבי יעילות ההנקה.

ביום השני הוא לא ירד ממך (כמו כל תינוק, זה יאיים עליו מאוד כשתניחו אותו בעריסה או בתינוקיה, והוא ידאג שכולם ידעו מזה). 

ביום השלישי את לא תרדי ממנו (כי הוא עוזר לך לפנות את השד העמוס). 

ומהיום הרביעי תתחילו להכנס לשיגרה של הנקה, שינה ויציאות.

 

אם לא תבחרי באפשרות של ביות מלא עליך להזהר מכמה דברים:

• השתדלי להשאיר אותו איתך עד כמה שניתן כדי שתוכלי להענות לסימנים המוקדמים.

• בכי הוא סימן מאוחר לרעב, כך שאם הוא בתינוקיה ללא מלווה, בקשי מהאחיות להתקשר כשהוא מתעורר ולא כשהוא בוכה.

• הדגישי בפני האחיות שמדובר בתינוק יונק ואינך מעוניינת שיאכילו אותו או יתנו לו למצוץ מוצץ.

• אם באת להניק את התינוק והוא ישנוני מדי, אינך מצליחה להניק אותו ועברו יותר מ-3 שעות מאז ינק, סיחטי קולוסטרום לכפית והאכילי אותו בעודו ישן.

• זמני האכלות של תינוקות הניזונים מתמ"ל, הם לא זמני הנקה! כיוון שתמ"ל אינו מותאם לקיבה של התינוק לוקח זמן כפול לעכל אותו.

•  לעומת זאת התינוק היונק יונק בתדירות יותר גבוהה.

• קומי להניק גם בלילה (כדי להמנע מגודש).

• חלב שלא מתפנה מן השד בתדירות גבוהה בימים הללו עלול ליצור גודש ולעכב את התבססות תנובת החלב.

 

קראי עוד על הימים הראשונים

 

 

החזרה הביתה

 

החזרה הביתה בד"כ מלווה ברגשות מעורבים. מצד אחד את כל -כך רוצה לישון במיטה שלך, לאכול את האוכל האהוב עלייך ולהתרווח על הספה הנוחה שלך. מצד שני, במיוחד בלידת ילד ראשון, אתם לא מאמיים שהסכימו לכם לצאת איתו הביתה ללא שומרי ראש. זה עלול להיות מלחיץ. בעניין הזה, טוב תעשו אם תבחרו בביה"ח בביות מלא ותצברו ביטחון וידע שקשור לטיפול בתינוק, כך לא תפגשו בזה בפעם הראשונה בבית, כשאתם לבדכם ואין אף אחד מקצועי בסביבה שיוכל להדריך אתכם.

בביה"ח ילוו אותכם צוותים מקצועיים שידעו לאמר לך אם הוא יונק טוב, ישקלו אותו, יעכבו אחר היציאות שלו. כתגיעו הביתה תצתרכו אתם לעכוב אחר המדדים הללו בעצמכם. אם כך, איך תדעי שהוא אוכל מספיק?ובכן, מהיום הרביעי אנחנו מצפים לראות ביממה 3-4 חיתולי קקי ו-6 חיתולי פיפי לפחות (עד גיל חודש) . זה מדד חשוב ומהימן לכך שהתינוק מעביר חלב בימים הראשונים, בהם לא בהכרח שומעים בליעות.בנוסף לכך התחילו לעכוב אחר עלייתו במשקל , עם חזרתכם הביתה צרו קשר עם טיפת חלב ובקשו להגיע בימים הקרובים לצורך שקילה. את מעקב המשקל צריך לעשות על אותו משקל בכל שקילה, כיוון שמעבר בין משקלים עלול לתת לכם תוצאה לא מהימנה.  המדד השלישי שיסייע לכם להבין אם אכל מספיק הוא ההתנהגותו של התינוק. בתק' הראשונית אתם לומדים אותו ואת הסימנים שהוא מוסר לכם על מצבו וצרכיו. התינוק שלכם מתקשר אתכם, אמנם לא באמצעות שפה, אלה בעזרת סימנים התנהגותיים. כשהוא רעב הוא יחפש אותך בעיניים עצומות/פקוחות ופה פעור, כשהוא יהיה שבע ומרוצה גופו יהיה רפוי ונינוח, וכשמשהו יציק או יכאיב לו גופו יהיה מתוח וקפוץ, אם זו הבטן הוא יתפתל, כשהוא יסרב לינוק הוא יקשית את גבו, יסיט את ראשו וידחוף את גופך בעזרת ידיו הקטנות. כל אלה רק כמה דוגמאות לאופן שבו תינוק מסביר את צרכיו ורצונותיו. אם תתבוננו בו ותנסו להבין את הסימנים הללו, תלמדו במהרה לתת מענה לצרכיו.בכי הוא אמנם דרך של התינוק לתקשר אתכם, אבל זו דרכו להסביר שמשהו לא בסדר. נסו להענות לסימנים המוקדמים שלו ולא לחכות שיגיע לבכי מיותר. תינוקות שחווית הלידה שלהם היתה קשה עלולים לפרוק אותה ע"י בכי מרובה ובכך לסמן לכם שהם זקוקים לכם, לקרבתכם ואהבתכם כדי להתגבר ולהתקדם קדימה. יכול להיות שכל מה שהוא צריך הוא הסתגלות איטית ומתחשבת לחיים החדשים. כדי לספק לו הסתגלות כזו, התיידדו עם מנשא בד שיאפשר לו להיות קרוב, עטוף, בתנועה ושמיעה מבפנים את המתרחש בחוץ - כמעט כמו ברחם. אם הדודה תרצה לראות אותו, שתציץ פנימה.תקופת ההנקה הראשונית אינטנסיבית. השתדלי לישון בכל פעם שהתינוק שלך ישן כדי שיהיה לך כוח לטפל בו כשהוא ער. הניחי לסובבים אותך לדאוג לך ולהכין לך ארוחות מזינות, לטפל בעניינים השוטפים של הבית כדי שתוכלי להתרכז בעיקר. את אחרי לידה, ואת זקוקה למנוחה הזו שההנקה מזמנת. בזמן שאת מניקה משתחררים אצל שניכם חומרים מנמנמים בגוף, על כן רצוי שתצרו סביבה בטוחה ונוחה שבה את שכובה לאחור והתינוק שלך שכוב עליך (ראי קישור לכללים לשינה בטוחה עם התינוק).בנסיון לכבוש מחדש את שעות השינה שלך, תנסו למצוא כל מיני פתרונות יצירתיים שיאפשרו לך לפסוח על קימה בלילה. לצערי, אני נאלצת לאכזב, אבל אשתדל לתת לכם כלים מעשיים להפיק כמה שיותר שינה מלילה מקוטע. אין פתרונות קלים שיסדרו לכם את הלילה. התינוק שלכם לא בנוי לשינה עמוקה וארוכה. שנתו קלה ומתאימה לפזיולוגיה שלו, כך שתגן על חייו. הקיבה שלו קטנה ולא מספיקה ללילה שלם, לכן יתעורר מס' פעמים לינוק במהלך הלילה. גם את ערוכה לזה מבחינה פזיולוגית - במהלך הלילה ההורמון פרולקטין (בעל תפקיד מרכזי בייצור חלב) נמצא בשיאו. גם אם תשאבי ותכיני לו בקבוק לפני השינה, ובעלך יקום ויאכיל אותו במקומך, ואז שניהם יחזרו לישון שבעים ומרוצים. יודעת מה יקרה? את תתעוררי 10 דק' אחרי בתוך שלולית, שדייך עמוסים ובלית ברירה תלכי להתייחד עם משאבת החלב שלך בסלון, תוך כדי שאת מתמרמרת לך על זה שלא קמת להניק ודי.מאורח חיים של יום ולילה תאלצי פתאום להתאים את עצמך ללו"ז אחר שיכתיב התינוק שלך.

 

אז מהי הדרך הטובה ביותר לשרוד את זה ואפילו להנות?

 

• שינה בטוחה בקרבת התינוק, כך שלא תדרשי לקום מן המיטה (ראי פרוט). 

• להניק במהלך הלילה לפי צרכיו של התינוק.

• לישון במהלך היום בזמן שהתינוק ישן.

• להציע לו גם את הצד השני כדי שיאכל ארוחה משמעותית יותר וישמור על אספקת חלב מותאמת לצרכיו. לא תמיד הוא ירצה.

• טיפ: אם התינוק נרדם עליך ואת מעוניינת להניח אותו במיטה, המתיני 20 דק'. מרגע שנראה שהוא נרדם עד שהוא באמת נופל לשינה עובר פרק הזמן הזה, שבמהלכו כשתנסי להניח אותו, סביר שיתעורר. לאחר שהשקעת את הזמן הזה והגיע הרגע להניח אותו, עשי זאת בהדרגה, הניחי אותו בעדינות, והשאירי את ידייך על גופו כדי שהמעבר לא יהיה פתאומי מדי.

 

ראי סימנים להתנהלות תקינה של ההנקה ונורות אדומות

ראי כללים לשינה בטוחה עם התינוק

בכי סטרס והשרדות

 

 

בהצלחה!

 

 

אשמח לעזור,

יעל פנחסי

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC