החתמה ביולוגית

בתהליך הלידה התינוק שלנו מאוד נוכח, מרגיש כל דבר שקורה לו ואוסף את החוויות המשמעותיות הראשונות שלו שילוו אותו כל חייו ויהיו חלק בלתי נפרד ממנו, צרובות עמוק באישיותו. מיד עם צאתו, הוא יהיה במלוא הכרתו., במצב של עוררות מוגברת, חושיו יהיו מאוד מחודדים והרפלקסים בשיאם.

מתוך התובנות הללו, נשאף לקבל את פניו בדרך כמה שיותר רכה, נעימה ומתחשבת .

ראה: החתמה - ויקיפדיה

 

מאין הגיע?

אם נחשוב לרגע מה מאפיין את חייו ברחם נוכל אולי להבין כיצד אנחנו רוצים לקבל את פניו:

• הרחם חמים

• חשוך, מעט אור חודר פנימה.

• עוטף

• מערסל

• מפחית גירויים סביבתיים

• מלא התרחשות  - קולות מע' הדם, קול פעימות הלב ומע' העיכול.

• בתנועה מתמדת - כשאת מתנועעת גם הוא בתנועה. במהלך היום את הולכת, מתכופפת, מסתובבת, מתעמלת ולפעמים נחה.  ובמהלך הלילה התנועה רכה כנשימותייך, מדי פעם את משנה תנוחה והוא איתך.

 

איך נקבל את פניו?

הכנת הסביבה:

 

• עמעמו את האורות

• חממו מעט את החדר

• דברו בשקט

• שימרו על אנטמיות

 

ומה עכשיו?

הנה הגיע הרגע, הוא כאן.

התרווחי לך, השעני לאחור בתנוחה בה נוח לך, הניחי אותו עליך עור לעור, ראשו על בית החזה שלך, גופו בין שדייך, אזנו צמודה ללבך, הוא חש ושומע את קול פעימותיו, הוא מריח, שומע את קולך, עטוף בזרועותייך האוהבות.

פשוט תהיו. 

חבל הטבור עדיין מחובר, אל תמהרו לחתוך אותו. הוא עדיין מספק לו דם ולא רצוי להפריע לתהליך הפזיולוגי הזה עד שחבל הטבור יפסיק לפעום. אם אתם שוקלים לשמור לו דם טבורי, זה מצריך חיתוך מוקדם, חישבו על זה שוב - לא עדיף שיעבור אליו הדם הטבורי באופן ישיר, שיפיק תועלת מסגולותיו כעת, כדי שלא יזדקק לו בעתיד?

במהלך השעה הקרובה, ברגע שיהיה מוכן,  התינוק שלך יתחיל להראות נכונות ורצון לינוק. הוא יתחיל לנוע לאט לאט, ירים את ראשו שיתנדנד מעלה ומטה, יחפש את השד ע"י הזזת הראש מצד לצד וינסה להגיע אליו בכוחות עצמו. יתכן ותופתעי מן התנועות החדות שלו ובאופן אינסנקטיבי תרגישי צורך להגן עליו. נסי לא להגביל את יכולת התנועה שלו, שימרי שלא יפול לצדדים אך אין צורך להחזיק את ראשו, ולעטוף אותו. הוא פועל כעת במטרה להגיע לשד, להתחבר אליו ולינוק. אם את מרגישה צורך את יכולה לסייע לו, אך אינך צריכה לקחת את מלוא האחריות על המשימה הזו. התינוק שלך הוא שותף מלא, ויש לו הרבה מה לתרום להצלחת ההנקה. כשאת שעונה לאחור והוא מונח עלייך את מאפשרת לו את החופש לנתב את עצמו ולשלוט במצב, הוא יכול להשתמש ברפלקסים שלו שרובם פועלים באופן המיטבי עם כח הכבידה. יש ביכולתו להתחבר לשד בעצמו, אם יקבל את התנאים הנכונים. 

רצוי שההנקה הראשונה (וגם הבאות אחריה) יתנהלו בנחת. גם אם התינוק שלך רק שוהה בסביבת השד, מלקק ומריח, זה יסייע לו בהמשך. השתדלי ללכת איתו, בקצב שלו, ולקרוא את הסימנים ההתנהגותיים שהוא מסמן. 

התינוק שלך חי בקצב שונה מהקצב שאת רגילה אליו. את באה מעולם תזזיתי, הכל צריך לקרות בו מיד, ואם זה לא כך את מרגישה שמשהו לא בסדר. לא כך התינוק שלך מתנהל, הוא זקוק לקצב איטי יותר, לשינויים שקורים בהדרגה. אם את מקרבת אותו אל השד, תני לו זמן, אל תחששי אם הוא לא מתחבר ויונק מיד. הוא יכול להתחיל בלחוש את הפטמה על לחיו, ולאט לאט לקרב את פיו וללקק את הפטמה.  הניחי לו לחקור את המצב החדש, ובינתיים את יכולה להביט בו ולהתמוגג.

 

10 סיבות טובות להניק מיד לאחר הלידה:

 

1. הטבעת התנהגות ביולוגית - חושיו של התינוק מחודדים ורפלקס היניקה חזק במיוחד.

2. מעלה את הסיכוי להצלחת ההנקה. 

3. מעלה את הסיכוי להנקה ממושכת.

4. התינוק נחשף לעולם החיידקים הרלוונטי לו ומקבל את ההגנה החיסונית המתאימה.

5. מפחית איבוד משקל של התינוק לאחר הלידה בשל הפרשת חלב מואצת.

6. מפחית סיכוי לצהבת.

7. פינוי חלב מהשד מעודד סנתוז חלב חדש ומבטיח תפוקת חלב גדולה יותר ויעילות בהנקה העתידית.

8. גורם להתכווצויות הרחם וחזרה למימדיה.

9. מפחית סיכוי לגודש בשד.

10. משפיע לטובה על היקשרות האם והתינוק.

 

ומה אם אין ברירה?

 

במקרים מסויימים בהם היתה התערבות רפואית בלידה, יתכן מצב בו לא יהיה פנוי לינוק עדיין. חוויות לידה קשות, חומרים הניתנים לך בעת הלידה ופרוצדורות רפואיות שמבצעים בו הם כולם גורמים שעלולים להשפיע עליו ועל התפקוד שלו. במקרים אלו את יכולה לסייע לו ע"י שהייה בביות מלא (אם יש אפשרות), הרבה מגע עור לעור וכמה שפחות זמן הפרדה ביניכם. את הסביבה בה הוא יתפתח וישגשג באופן המיטבי, כשישהה במחיצתך תוכלי לתת לו מענה מיד כשיעלה הצורך, הוא לא יבזבז אנרגיה על בכי , סטרס והשרדות  והוא ינק כמה שיצטרך. זה לא פינוק או מותרות, זה צורך השרדותי אמיתי שמומלץ לתת לו מענה.

למרות שהתינוקיה מלאה באנשים טובים, מנוסים ומקצועיים שעושים עבודתם נאמנה רצוי לצמצם את זמן ההפרדה למינימום ההכרחי, אף אחד לא יכול לתת מענה טוב יותר לצרכיו ממך כעת, גם אם אינך מנוסה. בנוסף לכך, גם את זקוקה לקרבתו כעת. בעת ההפרדה ביניכם לא תמצאי לך מנוחה, ליבך ומחשבותייך יהיה איתו.

אם את עייפה, רעבה וזקוקה למקלחת חמה, נצלי את הרצון הטוב של הקרובים אליך כדי שישמרו על התינוק ויעניק לו את הקרבה האנושית לה הוא זקוק. זו יכולה להיות הזדמנות מצויינת לאבא להנות מיצירת המופת שלו, לסבתא לתרום את אהבתה ושמחתה בנכד החדש או לחברה טובה להיות שם בשבילך. העיקר שיהיה זה אדם שאת סומכת עליו, ואם את סומכת רק על עצמך, זה הזמן להתחיל. מוטב לו להיות באחת מן הזרועות האוהבות הללו מאשר בקופסת הפלסטיק הרחק הרחק בתינוקיה.

במקרים בהם לא ניתן להוציא אותו מן התינוקיה מומלץ למנות אדם קרוב אחד או שניים שילווה אותו בשעות הללו בזמנים שבהם את לא יכולה לשהות במחיצתו. רצוי שהאדם הזה יהיה אדם שאת בוטחת בו, שמבין את חשיבות העניין וקיבל ממך תדריך על צפיותייך מתפקידו. עליו להחזיק אותו בזרועותיו כשיש אפשרות, אם לא ניתן להרימו כדאי להעניק לו מגע בעודו שוכב (בעריסה מחוממת / אינקובטור / פוטותרפיה), ללטף אותו מכף רגל ועד ראש מדי פעם, לדבר אליו ולדאוג לרווחתו.

 

אם מגיע זמן בו התינוק צריך להתחיל לינוק, אך ההנקה לא מתאפשרת מסיבות שונות (התינוק ישנוני, מופרד ממך, פולט מי שפיר וכד') את יכולה לפתור את ההזנה שלו במסגרת חלב אם. ביום הראשון אחר הלידה נפח הקיבה שלו כגודלה של גולה (5-7cc), ובכל היממה הזו הוא אמור לאכול מס' טיפות עד 5cc. 

לאחר 6 שעות את יכולה להתחיל לסחוט מעט קולוסטרום לתוך כפית ולהזליף לפיו בעדינות. 

במידה וההנקה טרם נכנסה למסלולה במהלך שלשת הימים הראשונים, כל עוד את בשלב הקולוסטרום, זה הפתרון הטוב ביותר להזנתו. 

 

ראי: המדריך לסחיטה ידנית

מה לעשות אם אינך מניקה

 

אשמח לעזור,

יעל פנחסי

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC