​

הפעולה המכאנית של לגימה מבקבוק שונה מאוד מיניקה. בבקבוק זרימת החלב פאסיבית גם אם הפטמה איטית, וכשהתינוק עוצר להפוגה ולנשימה, החלב/תמ"ל ממשיך לזרום. כדי לשלוט בכמות החלב התינוק מפתח דפוס חדש - הוא דוחף את פטמת הבקבוק עם הלשון כדי לעצור את הזרם, וכמעט שאין לו צורך למצוץ כיוון שכל לחץ קטן שמופעל על פטמת הבקבוק משחרר חלב. עלינו לנסות למנוע שיבוש של הדפוס המולד, ולעזור לו לשלוט בכמות ובקצב האכילה ע"י אופן ההאכלה שישמר את ההנקה. כאן נכנסת לתמונה ההאכלה הקצובה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהי האכלה קצובה?

 

1. התינוק אנכי (כמו יושב).

2. השתמשו בפטמה איטית, בעלת בסיס רחב.

3. צרו גירוי מסביב לפה של התינוק בעזרת הבקבוק כדי לעודד אותו לפתיחת פה גדול.

4. הניחו את הבקבוק ב-90 מעלות לפיו, כך שרק חצי פטמה מלא בחלב.

5. שימו לב שהוא תופס את כל הפטמה ולא רק את הקצה. אם לא, הכניסו אותה בעדינות פנימה בתנועה סיבובית שמדמה הברגה.

6. שימרו על קשר עין.

7. הפסקות יזומות - מדי כמה מציצות או אם את/ה רואה שהתינוק מתקשה עם הזרם (פוקח עיניים גדולות, גומע גמיעות גדולות ומאומצות)  עשו לו הפסקה 

8. אם הוא מפסיק למצוץ הטו את הבקבוק מטה או הוציאו את הפטמה מפיו והחזירו כשיראה סימנים שהוא נכון להמשיך.

 

לסיכום - האכלה איטית מפטמה איטית עם הפסקות יזומות.

 

 

 

 

TREAT THE BOTTLE LIKE THE BREAST SO THE

BABY WON’T GO TO THE BREAST LOOKING FOR THE BOTTLE

 

 

 

בהצלחה,

יעל פנחסי

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

 

 

 

 

סרטון שמדגים האכלה קצובה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המלצות:

 

1. מציצת אצבע בסוף האכלה מבקבוק להשלמת הפעולה לתינוק היונק

2. לאחרונה קיימים בקבוקים רבים שטוענים לדמיון לשד. חשוב להבין שמראה שמזכיר במקצת שד בצורתו החיצונית, אינו מעיד על השימוש בו כדומה ליניקה מן השד. השאלה החשובה היא מה קורה בפה של התינוק בזמן המציצה. כשהתינוק יונק, הפטמה מתארכת בפיו לאורך של כ-2-3 ס"מ. ההתארכות הזו מתאפשרת בזכות גמישותה של רקמת השד, תכונה שיצרני הבקבוקים טרם הצליחו לחקות. היניקה של התינוק בנויה משלש פעולות - מציצה, בליעה ונשימה. כשהחלב זורם ללא קשר לתאום בין הפעולות הללו, זה מקשה על התינוק לתאם את הנשימה, ולכן תינוקות נושמים בכבדות, ולפעמים שואפים חלב אל מערכת הנשימה. כשהתינוק יונק מן השד לא זורם לו חלב, אלה אם כן הוא יוצר וואקום ויונק אותו מן השד בניגוד למה שקורה כשהוא שותה מבקבוק. הפטמות המלאכותיות, איטיות ככל שיהיו, מזרימות חלב לפיו באופן פאסיבי גם אם הוא לא יוצר וואקום. מספיק לחץ קל שנוצר בתוך הפה של התינוק כדי להזרים לו חלב בקצב ובזרם שאינם מתאימים ליכולותיו בחודשי חייו הראשונים. בנוסף לכך, בגלל שהזרם חזק והקצב מהיר,הם יכולים לאכול בזמן קצר הרבה יותר מהכמות שהם זקוקים לה, ולכן הם מחזירים עודפים בפליטות. כדי להתאים את ההאכלה בבקבוק ליכולותיו של התינוק, אנו ההורים צריכים לסייע לו לווסת את הקצב ואת עצמת הזרם ע"י האכלה קצובה.  

 

 

ההמלצות המצויות באתר זה אינן למטרות רווח.

 

 

 

אשמח לעזור,

יעל פנחסי

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC