הכנה להנקה

למה לך?

זה לא אמור ללכת באופן טבעי?

אמור, אלה שאורחות החיים שלנו כבר מזמן התרחקו מדרך הטבע.

רובנו לא גדלנו בסביבה מניקה, לא ראינו הרבה נשים מניקות והרבה תינוקות יונקים בגילאים שונים. אין לנו שום ידע מוקדם בבואנו להנקה הראשונה, מה שהופך את המעמד הזה אצל חלקכן למלחיץ.

מה בדיוק עושים? היכן מניחים? איך אני יודעת שהוא אוכל וכמה? שאלות רבות צפות להן ולא תמיד יהיה מענה ברגע האמת.

הלידה מתרחשת גם היא בסביבה שאינה טבעית. התערבות רפואית בלידה היא עניין שבשיגרה ובד"כ קיימת לכך השפעה על השתלשלות העניינים לאחר הלידה, ובכלל זה על ההנקה. גם הרוטינות של ביה"ח לא מסונכרנות עם הצרכים הפזיולוגיים של אמא ותינוק אחר לידה - ההפרדה בין האם לתינוק למשל היא אחד המרכיבים המשמעותיים שמשפיעים לרעה על ייסוד ההנקה בביה"ח.

לעומת זאת, מחקרים מראים שהדבר שהכי מועיל להצלחת ההנקה היא ההכנה מראש.

הימים הראשונים לאחר הלידה מביאים איתם שינויים משמעותיים שאין דומה להם. לכל יום המאפיינים שלו, וכשאת לא מודעת לשינויים הללו את עלולה לחשוב שמשהו לא בסדר אצלך או אצל התינוק שלך. בעבודתי עם אמהות במחלקת היולדות אני פוגשת שוב ושוב אמהות מבוהלות ומתוסכלות. חוסר הביטחון וחוסר האונים מביא אמהות בימים הללו לסף יאוש, רגשות אשם ותחושת כישלון. אמהות שהצלחת ההנקה חשובה להן נתקלות במצבים מבלבלים ומתסכלים שהכנה מראש יכולה היתה למנוע.

בסדנת הכנה להנקה את לומדת למה לצפות בימים הללו מעצמך ומן התינוק שלך וכיצד עלייך לנהוג במצבים השונים. הסדנה מציידת אותך בכלים בהם תוכלי להשתמש כדי להמנע ממצבים מתסכלים ומקשיים מיותרים, וחושפת בפנייך תהליכים אותם תעברי לאחר הלידה, שללא הכנה מוקדמת עלולים להתפרש על ידך כלא תקינים.

ניתן להשתתף בסדנה, להזמין אותי לחוג בית או למפגש פרטני במסגרת ביקור בית שיעסוק בנושא זה.

ידע הוא כח, והכנה מראש מביאה אותך לרגע האמת מוכנה ובטוחה להתמודדות הצפויה לך.

קירבה פיזית - מגע עור לעור

הנה הגיע היום שאחרי. לזה לא הכינו אתכם.

התפצלתם.

לפני רגע הייתם גוף אחד, ועכשיו אתם שניים, אלה שהתינוק שלך עדיין לא מבין את זה. את היא הבית שלו, הסביבה הבטוחה והמוכרת. הוא מכיר אותך אולי טוב יותר ממך. כשהיה בבטנך הכיר את העולם דרך המסנן שלך, החושים שלו נוצרו ולקראת סוף ההריון הוא התחיל להשתמש בכולם. הם ראשוניים ועדינים, ואת היית לו לסביבה שסייעה לו לווסת את הגירויים הרבים שהעולם מזמן.

עכשיו הוא יצא סוף סוף לאוויר העולם והוא עדיין לא יודע שהוא יישות נפרדת ממך. למען האמת יחלוף זמן רב עד שהמוח שלו יבין מי ומה הוא, היכן הוא מתחיל ונגמר ומהם גבולות הגוף שלו. הסחיטה שעבר בצאתו בתעלת הלידה היוותה גירוי משמעותי מאוד למערכת העצבים שלו ובהמשך, סוגי המגע השונים שיחווה יסמנו לו במוח את איבריו השונים. לאט לאט יגלה שיש לו יד ורגל, ומה ניתן לעשות איתן. מגע הוא צורך שחשוב לתת לו מענה, ומהווה גירוי משמעותי להתפתחותו. גילויי האהבה האנושיים הם מופלאים ופונקציונאליים, לכל נשיקה וחיבוק יש ערך מוסף, לכל לטיפה מטרה.

התינוק האנושי, בניגוד ליונקים אחרים בטבע, נולד תלותי לחלוטין, פרי שאינו בשל לשרוד בכוחות עצמו. הוא לא בנוי להפרד ממך בשלב זה, הצורך שלו בקרבה הפיזית אלייך, לאביו או לאדם אוהב וקרוב אחר הוא צורך אמיתי. כשהוא צמוד לגוף אנושי, הוא פנוי להסתגל לעולם החדש אליו הגיע. כשהוא מופרד ממך, הוא חש חוסר-ביטחון וסטרס, ואת מקומה של ההסתגלות תופסת ההשרדות. אלו שתי תוכניות שונות בגופו - במצב של הסתגלות הוא יפנה את המשאבים שלו להתפתחות וגדילה ובמצב של השרדות הוא נוהג באופן חסכוני בו הוא משתמש במשאבים שלו כפי שנוהגים במצב חירום. הוא משתמש במינימום ההכרחי כדי לשרוד לאורך זמן.

את מהווה עבורו מעיין חונכת פזיולוגית, כשהוא מונח עלייך עור לעור, את מווסתת את טמפ' הגוף שלו, מאזנת את הסטורציה בדמו , את קצב פעימות ליבו, את קצב הנשימות שלו, ובכלל - משפיעה לטובה על רווחתו.

למרות שהוא נראה ישן שינה עמוקה, כאילו שהוא לא ממש כאן, הוא לגמרי כאן. הוא פשוט מתמודד עם דברים שאנחנו כבר עושים בעיניים עצומות. החיים מחוץ לרחם חדשים לו לגמרי, ברגע שיצא לאויר העולם זו היתה הפעם הראשונה שנאלץ לנשום בכוחות עצמו, בעזרת הריאות החדשות שלו, להשיג לעצמו מזון ולעכל אותו במערכת העיכול החדשה שלו. כל אלה מערכות שלא נזקק לשרותים שלהן ברחם. ההסתגלות שלו עוסקת בפיזי, בחושי, בגוף, בבסיס.

זהו שלב של מתן מענה לצרכיו, וכשצרכיו נענים, הוא חש בטוח ומפתח אמון בעצמו ובסביבתו. הוא יתקשר אתך בדרכים רבות, בכי היא אחת מהן, וזו דרכו להסביר שמשהו לא תקין - משהו כואב או מציק, הוא רעב, הוא עייף, הוא מוצף בגירויים או שפשוט לא נעים לו. אם תביטי בו ותבחני את ההתנהגויות השונות, תגלי שהוא מסביר את עצמו לא רע. כשהוא רעב למשל, הרבה לפני הבכי הוא ינוע ויחפש אותך בעזרת פיו. וכשאינו מעוניין לינוק הוא יקשית את גבו, יסיט את ראשו מן השד וידחוף את גופך בעזרת ידיו הקטנות.

הטבע סידר לו ארגז כלים לראשית ההשרדות שמכיל כלים שיסייעו לו בראשית הדרך - הרפלקסים ההשרדותיים. הרפלקסים הן תגובות לא רצוניות, מעיין תגובה מתוכנתת מראש ואוניברסאלית. כך למשל, כל תינוק משחר ההסטוריה מסביר לאמו שהוא מוכן לינוק, ע"י רפלקס החיפוש (Rooting reflex). התינוק חש את הפטמה על פניו, ופוער פה לעברה, תוך כדי שהוא מזיז את ראשו מצד לצד וכך אוסף מידע על מיקומה המדוייק. בשלב מאוחר יותר הרפלקסים מפנים את מקומם לתנועות רצוניות מורכבות יותר.

מנשא בד - להסתגלות הדרגתית לחיים מחוץ לרחם

הנקה

התינוק שלך נולד מתוכנת לינוק. לזה הוא מצפה, זה מה שחודשי ההתפתחות ברחמך הכשירו אותו לעשות.

מבחינתו זה ההמשך הטבעי לחיים ברחם, שם גופך הזין אותו בחומרים הנחוצים להתפתחותו האופטימלית, וכעת את ממשיכה להזין אותו מבחוץ להמשך ההתפתחות. החלב שאת מייצרת עבורו משתנה ומתאים את עצמו באופן ספציפי אליו ולצרכיו הייחודיים. עבורו אין תחליף שווה ערך לשד ולחלב אמו.

ההנקה איננה רק מזון עבורו, מתמלאות בה פונקציות נוספות שמותאמות לצרכיו.

התינוק שלך יוצא לעולם ייצור סטרילי ועל כן השהייה במחיצתך מיד אחרי הלידה ויניקתו ללא הפרעה מייצרים עבורו מצב של הגנה חיסונית מיטבית ומשמעותית. עדיף לו שיבלה במחיצתך לפני שיבלה במחיצת האחות בתינוקיה ושאר עשרות האנשים שמסתובבים שם, כיוון שאת מכינה אותו לעולם החיידקים של הסביבה העתידית שלו ובמקביל מעבירה לו בחלב את מרכיבי ההגנה החיסונית הרלוונטיים. לחיידקים הראשונים שמתיישבים במעיים יש השפעה מכרעת על התפתחות הפלורה של המעיים, ראשוני המתיישבים מכתיבים את אוכלוסיית הפלורה העתידית. הקולוסטרום מספק לו בוסט חיסוני, מנקה את מעייו מהמקוניום, מצפה אותם בשכבה מגינה שמונעת כניסה של גורמי מחלה וכן מספק לו יותר פקטורי גדילה לצורך התפתחות המוח ומערכות חשובות אחרות. הכמות שלו מותאמת לגודל הקיבה של התינוק שגודלה כגולה ביום הלידה (5-7ml), ולאחר מכן הכמות גדלה וההרכב משתנה בהתאם להתרחבות הקיבה ויכולות הקיבול והעיכול שלו.

בשל חוויות לידה קשות וסבוכות, רוטינות של ביה"ח, חוסר ידע וסיבות נוספות יתכן מצב בו ראשית ההנקה תהיה אתגר לא פשוט. אני ממליצה בחום שתקחי נשימה עמוקה ותשתדלי להתמודד עם האתגר, תוך שאת נעזרת בייעוץ מקצועי, זאת על מנת להביא את ההנקה כמה שיותר מהר למצב טוב, נעים ונוח. גם אם את לא מצליחה להניק אותו, את יכולה לספק לו את החלב שלך בדרכים אחרות, ואף למלא את הפונקציות האחרות שמתקיימות בהנקה בדרכים חלופיות שימלאו את צרכיו.

על כן מומלץ בחום:

ביות מלא - התינוק יישהה במחיצתך ולא בתינוקיה. למרות שהצוות בתינוקיה הוא מקצועי ומהימן הוא איננו מסוגל לתת מענה לצרכים של התינוק שלך לאחר הלידה.
בית חולים שאינו מפריד בין אם לתינוק או שפרק הזמן בו אתם מופרדים הוא מינימאלי.
ליווי צמוד לתינוק - אם מתקיימת הפרדה בלית ברירה, יש להצמיד אדם קרוב לתינוק (אבא / סבתא) , שילווה אותו בזמן ההפרדה מאמו ויתן מענה לצורך שלו בקרבה אנושית ובתחושת ביטחון.

ראי עוד:

אשמח לעזור,

יעל פנחסי

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC